רגעים של שבר הם חוויה לא נעימה.
אני יודעת ומכירה את זה עמוק בתוכי.
בשבילי זה מרגיש כמו מוות, אובדן, פרידה.
בכי שוטף אותי וגם כעס.
לפעמים מתקשה לישון.
וכשאני מסתכלת אחורה אל אותם רגעי משבר בחיי, אני יכולה לראות את הקסם שמתאפשר בשבר.
משהו בי אשכרה נשבר.
משהו בי לא רוצה יותר את הדבר !
(לדוגמא: הלקאה עצמית, המקום שלי בחיים, הדרך שבה אני מגיב/מתנהל בעולם, הביטוי שלי, מערכת יחסים מסוימת, כאב, בלבול ועוד…)
משהו בי מבקש שינוי.
איזו שמחה, נכון??
אז נכון…, זה משמח, אבל.. לבהירות גם יש מחיר.
יתכן שאצטרך לוותר על המקום המוכר והנוח שבו אני נמצאת כבר שנים לטובת החדש.
זה עלול להיות מפחיד לחצות את הגשר הזה למקום החדש.
האם אני מוכן לחצות?
אולי זה עוד לא הזמן ומה שקורה לי כרגע זה איתות, וזה ממש ממש בסדר.
ואולי זה כן הזמן לחצות, או פשוט להתחיל ללכת לכיוון.
לפעמים כדי להגיע לבהירות ולהיות חזקה כדי לחצות את הגשר אצטרך תמיכה בדרך, יד על הגב, מישהו שיעזור לי להתחבר למשאבים שלי, לכח שלי.
אני כאן בשבילך לרגעי המשבר האלה.
מאמינה בך.
יודעת שהכח חיי בך והוא חכם ממש!